לקרוא את Grit ברבע שעה: על אפליקציית Blinkist

האפליקציה שמסכמת מגוון ספרי עיון נפלאים מציעה החודש מנוי פרימיום בחינם. למי זה מתאים?

האפליקציה שמסכמת מגוון ספרי עיון מציעה החודש מנוי פרימיום בחינם. למי זה מתאים?

Blinkist היא אפליקציה שמכילה סיכומים של ספרי עיון, מז'אנרים כמו פילוסופיה וממואר ועד ספרי עידן חדש ומיניות. את כל אחד מהספרים המקוצרים ניתן לשמוע או לקרוא בפרק זמן של פחות מעשרים דקות, במחיר ניסיון של 12.99$ לחודש (מחיר של ספר בודד באמזון), או במנוי שנתי תמורת 79.99$.

עוד פוסטים על ספרות וטכנולוגיה:

דווקא עכשיו, בחודש אפריל מוכה הקורונה, Blinkist  מציעה מנוי פרימיום לחודש ללא תשלום. למה האפליקציה מציעה מנוי פרימיום דווקא בתקופה שבה יש לאנשים זמן לקרוא, על כך אין לי תשובה. אני כן אסירת תודה על תקופת החסד שניתנה לי לבחון את Blinkist, משום שהיא אפשרה לי להתעדכן בתוכן של ספרים שאחרת כנראה לא הייתי מגיעה אליהם. ובכל זאת, השימוש באפליקציה מעלה לא מעט שאלות, בעיקר בנוגע לחוויה שבקריאת או שמיעת "סיכום ספר", כמו גם לגבי היכולת ללמוד ממנו או לדון בו עם אחרים.

אין לי ראש לקריאות ארוכות

Blinkist לא לבד בין החברות שמציעות למשתמשים תוכן מקוצר (או מאומלק, כפי שהישראלים היו מעדיפים לקרוא לו). בדפדפן של סטודנטים רבים שמורה Spark Notes, שמציעה סיכומים של מגוון יצירות קלאסיות. אחרים מכירים את החברה הישראלית Summorai שמציעה סיכומים קצרים בגרסת שמע של הרצאות ומאמרים, שאפשר להקשיב להם תוך כדי שמקפלים כביסה או קופצים להביא את הילד מהגן. לפורמט הזה אפילו הומצא שם: "מיקרו פודקאסט".

כתבתי בעבר על החסרונות שבפורמט הזה. העיקרי שבהם, כפי שמחקרים מראים, הוא היעדר היכולת להפנים את התוכן של הסיכומים – במיוחד אם אלה נמסרו בגרסת שמע. אנשים שמטים תשומת לב חלקית לדברים שהם שומעים פשוט לא נוטים לזכור חלקים ניכרים מהם. לכך יש להוסיף את הנטייה של סיפורים רבים לאבד מהמורכבות שלהם ברגע שמנסים לתמצת אותם בעל פה. רק נסו לדמיין את עצמכם משחזרים בכמה שורות את ההתרחשויות המטורפות של סדרות תעודה כמו Tiger King, Wild Wild Country או Don't F*ck With Cats. לא מן הנמנע שתישמעו מגוחכים לא פחות מג'ו אקזוטיק כשהוא מעליל עלילות על קרול בסקין.

headphones, book and mobile phone
לצריכה "על הדרך" (Photo by Aaron Burden on Unsplash)

למרות כל אלה, יש לזכור שחברות כמו Blinkist ו-Summorai פונות מראש לאנשים שלאו דווקא לא רוצים לקרוא טקסטים ארוכים (או "חפירות"), אלא פשוט לא מוצאים משבצת בסדר היום לעשות זאת: סטודנטים, יזמים, מנהלים, חוקרים ואנשים שמחפשים פתרון לבעיה מסוימת. לא בכדי, Blinkist כותבים בעמוד הבית שלהם שהשירות מיועד "לאנשים העסוקים ביותר בכדור הארץ". עבור אותם אנשים, שירות סיכומים שכזה הוא בגדר חבל הצלה של ממש, ולו משום שהוא חוסך באחד המשאבים היקרים שיש היום: זמן.

עשרים דקות או פחות

הספרייה של Blinkist מרשימה בהיקפה. אחרי חיפוש שטחי למדי, בעיקר אחר כותרים שסימנתי פעם בתור to-read באפליקציית Goodreads, הספרייה שלי מכילה היום לא פחות משלושים ספרים מקוצרים (!). בין השאר, ניתן למצוא שם את "אבא עשיר, אבא עני" של רוברט קיוסאקי, "לחשוב מהר, לחשוב לאט" של דניאל כהנמן, "מיתולוגיה" של אדית המילטון ו-"ההיסטוריה של אלוהים" של קארן אמסטרונג. כל הכותרים הנ"ל הם באנגלית, אם כי למיטב הבנתי, כל הכותרים של האפליקציה זמינים גם בגרמנית.

לסיכומים של Blinkist אפשר להאזין, ישירות דרך האפליקציה, או לקרוא, באפליקציה או באתר. את הסיכומים הכתובים אפילו אפשר לשלוח לקינדל, אם כי אני לא מצאתי את הפורמט הכתוב ידידותי יותר בקורא ספרים אלקטרוני בהשוואה לאפליקציה. זמן הקריאה, בדיוק כפי שמובטח, נע בין עשר לעשרים דקות.

man holding a amagazine
ספר שלם בשני עמודים – המחשה של פריסת הסיכומים באפליקציה  (Photo by Austin Distel on Unsplash) – את הסיכומים עצמם לא ניתן לצלם בשל זכויות יוצרים

הסיכומים, הן בגרסת הקריאה והן בגרסת השמע, קלים לשמיעה ולהבנה. הם מלווים בנקודות לסיכום בסיום כל פרק ומוקראים באמצעות קריין שנבחר בקפידה, בהתאם לאופי הטקסט. A Spy Among Friends, למשל, שעוסק בקורותיו של סוכן כפול מבריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה – מוקרא על ידי שחקן בריטי.

בשבח הבּולטים

בתשובה לשאלת השאלות, אם חוויית הקריאה המקוצרת שקולה לחוויית הקריאה של הספר המלא – התשובה מורכבת. Blinkist עושה עבודה מעולה בלתמצת ספרים שמבוססים על טענה מסוימת או על מחקר יחיד. יזמים, לדוגמה, יוכלו להתעדכן דרכו בספרים קנוניים כגון The Lean Startup ואנשים שמעוניינים לשפר את איכות השינה שלהם יוכלו לקבל עצות שימושיות מ-The Sleep Solution.

Blinkist  עושה עבודה קצת פחות טובה בלסכם תחקירים שעומד מאחוריהם סיפור מורכב. התקציר שלו ל-Bad Blood עושה עוול, לפחות בעיניי, לספר של ג'ון קריירו והסרט הדוקומנטרי של HBO באותו שם. הוא רחוק מלצלול לעומק הדרמה שמאחורי הזיוף של תראנוס, הסטארט אפ של אליזבת הולמס שהתגלה כהונאה. גם A Spy Among Friends מתקשה, ב-18 דקות התקציר שהוקצו לו, לשמור על רצף קוהרנטי שיבהיר איפה הגיבור היה בכל נקודת זמן ומה רצף האירועים שהוביל אותו להפוך למרגל או לבגוד בעמו, יותר מפעם אחת.

לזכות Blinkist ייאמר שהם מפגינים מודעות למגבלות הפלטפורמה. לאחרונה נוספה שם אפשרות לרכוש ספרי אודיו בגרסה לא מקוצרת, ואף במחירים זולים יותר מאלה שאצל המתחרה המוביל Audible. סקירה קצרה של רבי המכר בקטגוריה זו מגלה את כל אותם ספרים שרבים מעדיפים לקרוא את הגרסה המלאה שלהם, ובהם הביוגרפיה של אילון מאסק ו-"קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי. גם במקרה שרב-המכר כבר מקוצר באפליקציה, מדובר באופציה משתלמת – שמאפשרת לרכוש את הספר בתעריף מוזל אם התקציר סקרן אתכם.

אז מה עדיף – Blinkist או Audible?

בעמוד של כל ספר באפליקציה כותבים עורכי התוכן למי, לדעתם, הוא מיועד. באותה מתכונת, אני מסכמת ש-Blinkist מיועדת בעיקר:

  • לאנשים שצריכים לקרוא הרבה ספרים במעט זמן – לרבות סטודנטים, מורים, חוקרים ואנשי קריירה.
  • לאנשים שמבקשים "לטעום" מספר לפני שהם רוכשים את הגרסה המלאה שלו.
  • לאנשים שרוצים להכיר את הקאנון בז'אנר מסוים, מבלי להשקיע בקריאה מעמיקה שלו.

ומה עם קהל היעד המתבקש של האפליקציה – אלה שרוצים להפגין ידע בספר שמעולם לא קראו? דווקא להם אני פחות ממליצה על השירות.  כפי שציינתי במקרה של Bad Blood, קיים פער בין מה שנכתב ביצירה המקורית למה שמוצא את דרכו לסיכום – והוא עלול לשים את הלא-קוראים במצב לא נעים, אם היעדר ההעמקה שלהם ייחשף.

פרודוקטיביות היא לא מילה גסה

הדרך להתגבר על שלושה אתגרים מרכזיים בכתיבה ולכתוב יותר

הדרך להתגבר על שלושה אתגרים מרכזיים בכתיבה ולכתוב יותר

אחרי הפוסט שבו סיפרתי איך תכננתי את כתיבת הרומן שלי כמו ניהול פרויקט לכל דבר ועניין, קיבלתי לא מעט תגובות. חלק היה חיובי, חלק פחות. נראה שכשזה נוגע לכתיבה, עדיין יש הילת קדושה מסוימת לדרור שהפעולה עצמה מאפשרת, לעומת הארגון שלדעתי נדרש כדי להפיק יצירה מההתחלה ועד הסוף.

הפוסט הזה לא בא לשכנע שאופן העבודה שלי הוא זה שעדיף לכותבים המעוניינים לסיים את מלאכתם בפרק זמן סביר. מי שמעדיף לכתוב וללקט, לשרבט ולארגן בדיעבד, יעשה זאת בכל מקרה. אבל המסר שאני מנסה להעביר בכל פעם שאני מדברת על אנשים על פרודוקטיביות, הוא שגישה מעשית לא אמורה להלחיץ ולדחוף למשמעת. להפך, המטרה של עשייה פרודוקטיבית היא להוכיח שיש דרך רגועה יותר לעשות דברים. הדרך הזאת מאפשרת לנו להיות בקיאים בצורה מיטבית בעולם שיצרנו ועדיין לתמרן אותו בצורה יצירתית, שמניבה סיפור מרתק.

עוד פוסטים על כתיבה:

אז איך עובדים בצורה פרודוקטיבית יותר? קודם כל, נגדיר את הדברים שמקשים עלינו לכתוב. אחר כך, נמנה את העזרים הטכנולוגיים שעוזרים לנו למזער את ההפרעה, כך שתפגע בשטף הכתיבה שלנו כמה שפחות. כמו שאני רואה את זה, האתגרים המרכזיים שמקשים על כותבים לעבוד הם:

  1. הסחות דעת
  2. פיזור ידע
  3. עבודה לא ממוקדת
יומן פתוח עם משימות
מחברת פתוחה (Photo by Estée Janssens on Unsplash)

הנה כמה הצעות להתמודדות עם כל אתגר, כדי לשפר את האופן שבו אנו ניגשים לכתיבה:

  1. הסחות דעת

את הגורם הראשון אני מניחה שכולם מכירים, בלי קשר לאם הם עוסקים בכתיבה או לא. קשה מאוד היום להתרכז במשימה אחת לאורך זמן עם שלל הנוטיפיקציות מהטלפון ושאר הצלצולים שתובעים את תשומת לבנו. אז מטבע הדברים, הדבר הראשון שאני מציעה הוא להשתיק את הטלפון, ולא רק כשכותבים (לי אישית אין מושג איך הטלפון שלי נשמע כשהוא מצלצל). מי שלא מצפה לשיחה דחופה יכול גם להרשות לעצמו לשים אותו על מצב טיסה.

אם אתם עובדים על מחשב, סביר להניח שגם הוא ינסה להסיח אתכם עם הודעות דואר אלקטרוני, או שתשומת הלב שלכם תנדוד מבלי משים לפיד בפייסבוק. יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי למנוע מעצמכם את הגישה לפיתויים האלו, ובכך להפוך את הפיתוי לבלתי ישים:

  • ניתוק האינטרנט באופן זמני/ שימוש בתוסף Forest, שמקציב זמן לניתוק מהאינטרנט – אפקטיבי מאוד במזעור הסחות הדעת, אבל פחות פרקטי אם אתם מתכננים במקביל לאסוף מידע עבור כתיבת הספר.
  • Facebook Feed Eradicatorכשמו כן הוא, תוסף שמעלים את הפיד מהעמוד הראשי בפייסבוק, אם כי הוא עדיין מאפשר לכם לגשת לנוטיפיקציות והודעות פרטיות. אני אומרת שאם כבר – לכו על הסוף וכבו את הנוטיפיקציות, במיוחד מהנייד.
  • Togglתוסף שיכול גם לשמש כעזר מצוין בתרגילים של כתיבה אוטומטית, משום שאתם יכולים לעקוב באמצעותו אחר הזמן שהקדשתם בפועל לכתיבה, או להקצות מראש זמן לפעולה הזאת. אם, לדוגמה, הצלחתם להתרכז בכתיבה עשרים דקות לפני שדעתכם הוסחה, יש לכם כבר שיא ראשון לשבור.

 

  1. פיזור ידע

בניתם עולם שלם על גבי דפים ספורים בלבד. אולי גם שרטטתם קווי מתאר לכמה דמויות. כל זה טוב ויפה, אבל עד כמה אתם שולטים במידע הזה? אין צורך לשנן אותו בעל פה, אבל כן יעזור לארגן אותו במקום אחד, שתוכלו להשתמש בו לאורך זמן (כלומר, גם אם תנטשו את הפרויקט לזמן מה) או לעדכן מידע חדש on the go.

למה זה חשוב? כי רובנו לא עובדים בכתיבה במשרה מלאה, ובמהלך היום יש לא מעט משימות שתובעות את תשומת לבנו. לפעמים, בגלל אילוצי החיים, אנחנו מתנתקים מכתיבה לתקופות ארוכות, שזה בעצם כמו להתחיל לכתוב מחדש. אנחנו קוראים שוב את מה שכתבנו, מנסים להיזכר למה הרמזים המטרימים שהכנסנו אמורים להתייחס ומי הדמות שהבליחה לפתע בפרק שבע. לו רק המידע הזה היה רשום במקום מסודר שהוא לא היצירה שכתבנו….

אפשר לארגן את המידע בקלות דרך אפליקציית Evernote, שהיא מעין תחליף לפנקסים שהיינו פעם נושאים על עצמנו. עוד אפשרות היא אפליקציית גוגל דרייב, שבה אפשר לארגן את כל סוגי המסמכים, או מחברת ב-OneNote. גם תוכנות ייעודיות לכתיבת ספרים, כמו Scrivener ו-Wavemaker, יעשו את העבודה. ההבדל העיקרי הוא שבאפליקציות של מיקרוסופט וב-Evernote תוכלו ליהנות מנפח אחסון מסוים בחינם, מה גם שתוכנות ייעודיות לכתיבת ספרים נוטות להיות יקרות.

 

  1. עבודה לא ממוקדת

אי אפשר להאשים כותב על שאין לו זמן לכתוב, או שהוא אינו מסוגל להתמיד בכתיבה לאורך זמן. כתיבה היא מלאכה תובענית במיוחד, בעיקר נפשית. היא אף גדולה מסכום חלקיה, כי חלקים גדולים ממנה לא רואים אור לעולם.

כותבים לא לבד בסירה הזאת. גם יזמים שמקימים סטארט אפ לא זוכים תמיד להגשים באמצעותו את כל החלומות שהיו להם לגבי איך המוצר הסופי הולך להיראות, וכנ"ל לגבי מעצבים, מתכנתים ואדריכלים – שכותבים עוד ועוד תוכניות, רק כדי למחוק או לשכתב אותן בזו אחר זו.

הפתרון לתסכול, במקרה זה, הוא לא להימנע מכתיבה – אלא לתכנן אותה בצורה חכמה יותר, מתישה פחות. התכנון  כולל, מטבע הדברים, כמות מסוימת של משימות, בהתאם לאופי היצירה שברצונכם לכתוב והמורכבות שלה. יש כמה דרכים לסדר רשימת משימות שכזאת בתוכנה לניהול משימות – ואותן אמנה כאן.

חשוב לי קודם לציין שאני מדגימה את האפשרויות על גבי Trello, משום שהוא קל לשימוש וחינמי כמעט לחלוטין. קיימות לא מעט אפשרויות נוספות בשוק –  Basecamp ,Asana, Wrike, Monday וכמובן התוכנות הייעודיות לכתיבת ספרים – אך הן כרוכות בתשלום ולעתים מורכבות מכדי שיהיה אפשר להסביר את התפעול שלהן במסגרת הפוסט הקצר הזה. מי שבכל זאת מעוניין לשמוע על החוויה שלי מהעבודה עם חלק מהן, מוזמן לעבור לפרטי.

פתיחת חשבון בטרלו היא משימה פשוטה מאין כמותה. נרשמים עם כתובת המייל או חשבון הפייסבוק. לאחר מכן, בוחרים את המטרה שלשמה אתם משתמשים בשירות (כנראה "אישית") ועיצוב כלבבכם. לאחר מכן, מתחילים למפות את הפרויקט על גבי לוח המשימות. הנה כמה הצעות לאיך לעשות זאת:

  • המחשה של הסיפור – נועדה נטו לעשות סדר ברשימת הדמויות, המקומות והאירועים

http://www.youtube.com/watch?v=XEwm4b6yHOY

  • ניהול משימות בסיסי – לעשות, בתהליכים, בוצע. מתאים לכל הכותבים.

http://www.youtube.com/watch?v=aqxsnWKYaA8

  • ניהול פרויקטים – תחקיר, כתיבה, עריכה, הפקה. שימו לב שחלוקה מסוג זה משמעה שאתם עוסקים בכל הפרויקטים בו זמנית. מתאים למי שעובד בלוח זמנים צפוף במיוחד ומשחרר בכל פעם פרק אחד.
trello board with books
דוגמה ללוח מבוסס פרויקט (מקור: https://blog.trello.com/community-perspectives-vol-1)
  • ניהול לפי לוחות זמנים – איזה חלק מהרומן אתם מתכוונים לסיים בעוד שבועיים (אם אתם כותבים במסגרת חופשת פסח, לדוגמה), איזה בעוד חודשיים ואיזה בעוד חצי שנה. מתאים מאוד למי שכותב ספר עיון.
לוח מבוסס לוח זמנים
לוח מבוסס לוח זמנים (מקור: https://www.kellyepierce.com/blog/organizing-my-novel-with-trello)
  • ניהול לפי נקודות מבט – כל דמות מקבלת עמודה משלה, כשציר הזמן יכול להיות זהה עבור כל הדמויות או שונה, כפי שנעשה לדוגמה בספרים של ג'ורג' ר.ר. מרטין.
לוח טרלו ע
לוח טרלו מבוסס דמויות (מקור: https://jilly.ca/2018/04/how-to-use-trello-to-plot-a-story-with-multiple-timelines/)
  • ניהול פרויקט בצוות – כל פרק מקבל משימה משלו והעמודה קרויה על שם הכותב שאחראי לכתוב אותה או הקורא שאמור לתת עליה משוב. לכל אנשי הצוות יש גישה ללוח הפרויקט ואפשר להקצות להם משימות באמצעותו.
עמודות עם שמות
לוח טרלו מבוסס צוות (מקור: https://www.tumblr.com/tagged/trello)

או ככה:

https://blog.trello.com/is-business-class-right-for-you

קריטריונים עמודות קהל יעד הערות
ניהול משימות בסיסי לעשות, בתהליכים, בוצע כולם
ניהול פרויקטים תחקיר, כתיבה, עריכה, הפקה עובדים בלוחות זמנים צפופים מאוד מחייב לעסוק בכל שלבי הפרויקט בו זמנית
ניהול לפי לוחות זמנים לוח זמנים לביצוע (דדליין) כותבי ספרי עיון
ניהול לפי נקודות מבט לפי דמויות כותבי ספרים עם נקודות מבט שונות ציר הזמן לא חייב להיות מקביל
ניהול פרויקט בצוות לקריאה, בעריכה, גרסה סופית עובדים בצוות (של כותבים, של קוראים) המשימות בלוח זה הן הפרקים

 

יש לא מעט הצעות נוספות לפריסת משימות בטרלו עבור כותבים. כאן יש בכלל תכנית עבודה מפורטת, כולל שימוש בצ'קליסטים ותיוגים בצבעים. בלוגרים מסוימים מעדיפים למפות באמצעות טרלו את היצירה לפי רעיונות, דמויות ופרקים – אבל אני מאמינה שזה קצת חוטא לתפקידו של טרלו כמנהל משימות, כמו גם לאפשרות התנועה בין העמודות השונות.

לסיכום, משהו בנימה אישית. אני מאמינה שלהיות אדם כותב היא לא תכונה שבאה לידי ביטוי רק כשמתיישבים לכתוב בשעות הפנאי. אדם כותב הוא בהכרח אדם יצירתי, שנאבק כל יום כדי להעלות את הרעיונות שלו על הכתב, ולא משנה אם ב-day job שלו הוא סופר, איש מכירות או מתכנת. לאדם כזה מגיע שיהיו את הכלים לרקום עור וגידים סביב הרעיונות שלו. הם לא חייבים להיות הכלים שאני הצעתי, אבל הם צריכים לאפשר לו קצת אורך נשימה במסגרת התובענות של מלאכת הכתיבה, אילוצי הזמן וריבוי הסחות הדעת שמסביב. אורך נשימה, שבסופו יש גם הקלה מסוימת – הידיעה שטיוטה נוספת הושלמה.